ESP Wiki is looking for moderators and active contributors!

Difference between revisions of "Patent Absurdity/עברית (Hebrew)"

(Translation of transcript to Hebrew - reached minute 10:00)
 
(12 intermediate revisions by 3 users not shown)
Line 1: Line 1:
 +
{{Patent absurdity subtitles}}
 +
 
Based on the [[English]] transcript.
 
Based on the [[English]] transcript.
  
 
Work in progress...
 
Work in progress...
 +
 +
<div lang="he" dir="rtl">
  
 
תמליל הסרט מבוסס על התמליל ב[[English|אנגלית]]
 
תמליל הסרט מבוסס על התמליל ב[[English|אנגלית]]
  
−
==התמליל==
+
==תמליל הסרט==
  
 
[0:02 - 0:06] [וואשיננגטון די.סי. . 9 בנובמבר, 2009]
 
[0:02 - 0:06] [וואשיננגטון די.סי. . 9 בנובמבר, 2009]
Line 63: Line 67:
 
[1:47 - 1:53] [אבסורדיות הפטנט - איך פטנטים של תוכנה שברו את השיטה...]
 
[1:47 - 1:53] [אבסורדיות הפטנט - איך פטנטים של תוכנה שברו את השיטה...]
  
−
[1:52 - 1:54] (?): מה עם ג'סטיס רוברטס (נשיא ביה"מש העליון בארה"ב)? הוא אמר, אתה יודע, בעקרון הפטנט שלך עוסק
+
[1:52 - 1:54] (?): מה עם [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A1 ג'סטיס רוברטס] (נשיא ביה"מש העליון בארה"ב)? הוא אמר, אתה יודע, בעקרון הפטנט שלך עוסק
  
 
[1:55 - 1:57] באנשים שמרימים את הטלפון ומתקשרים לאנשים אחרים.
 
[1:55 - 1:57] באנשים שמרימים את הטלפון ומתקשרים לאנשים אחרים.
Line 162: Line 166:
  
 
[9:54 - 10:00] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי]
 
[9:54 - 10:00] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי]
 +
[9:59 - 11:04] מוגלן: הקונגרס מנסה לשנות את השיטה שבה תיקי פטנטים מגיעים להתדיינות. אבל במקום לשנות מי שופט בתיקי פטנטים הקונגרס השאיר את השופטים המחוזיים הלא-מומחים כאחראים על המשפט. ואז יצרו בית משפט חדש לערעורים שנקרא המחוז הפדראלי (Federal Circuit)  שתפקידו היה להקשיב לכל ההערעורים ממשפטי הפטנטים. במהרה, כמובן, התמלא בית משפט זה במשפטנים של פטנטים. והמשפטנים של פטנטים יצרו את החוק בבתי המשפט לערעורים שהתייחסו לכל אותם שופטים מחוזיים שעדיין פסקו פסיקות ללא מומחיות שמהן הם חששו. באופן טבעי ביה"מש הפדראלי לערעורים הפך למקום שאהב פטנטים, והשופט הראשי שלו, גיילס ריץ', שהאריך ימים מאוד ונפטר בסוף שנות התשעים שלו, היה אדם שבמיוחד אהב פטנטים על כל דבר. ביה"מש הפדראלי תחת גיילס ריץ' שחרר את דיאמונד נגד דיהר מהמשמעות המקורית שלו והגיע למסקנה שתוכנה בפני עצמה יכולה להיות ברת-פטנט.
  
−
[9:59 - 11:04] Moglen: Congress is attempting to change the system in which patent cases are litigated. But instead of changing who tried patent cases, Congress left the non-specialist district judge in charge of the trial. And then created a new Court of Appeals called the Federal Circuit whose job it was to hear all appeals from patent cases. Rapidly of course this court filled up with patent lawyers. And the patent lawyers then made the law in the Court of Appeals that applied to all those district judges who where still making non-specialist decisions of which they were afraid. Naturally the Federal Circuit turned out to be a place which loved patents, and its chief judge Giles Rich, who lived to be very, very old and died in his late nineties, was a man who particularly loved patents on everything. The Federal Circuit court under Giles Rich sort of broke Diamond against Diehr loose from its original meaning and came to the conclusion that software itself could be patented.
+
[11:05 - 11:09] צ'ודהרי: ביה"מש העליון השאיר בעיקרון הכל לביה"מש הזה להחליט.
−
 
 
−
[11:05 - 11:09] Choudhary: The Supreme Court left basically everything to this court to decide.
 
−
 
 
−
[11:09 -  11:19] Ravicher: The pizio (?) actually used to reject patents on software, like in early 1990's. And they did not allow them, and the applicants would appeal those rejections to the Federal Circuit.
 
  
−
[11:19 - 11:20] [Creation of US Court of Appeals - Federal Circuit - April 2, 1882: Creation of the US Court of Appeals for the Federal Circuit]
+
[11:09 - 11:19] רביצ'ר: רשם הפטנטים (PTO) נהג למעשה לדחות פטנטים על תוכנה, כמו בתחילת שנות ה-1990. והם לא הרשו להם, והמגישים היו מערערים על הדחיות הללו בפני ביה"מש הפדראלי לערעורים.
  
−
[11:20 - 11:27] [In re Alappat - Federal Circuit - July 29, 1994: Installing software on a computer makes a "new machine", which is patentable]
+
[11:19 - 11:20] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי]
  
−
[11:28 - 11:35] [In re Lowry - Federal Circuit - August 26, 1994: The data structure of a computer's hard drive constitutes a "machine" that is eligible for patentability]
+
[11:20 - 11:27] [בקשר לתיק אלפט - ביה"מש הפדראלי - 29 ביולי 1994: התקנת תוכנה על מחשב יוצרת "מכונה חדשה" שהינה ברת-פטנט]
  
−
[11:36 - 11:42] [State Street v. Signature Financial - Federal Circuit - July 23, 1998: A numerical calculation that produces a "useful, concrete and tangible result", such as a price, is patent-eligible]
+
[11:28 - 11:35] [בקשר לתיק לוורי - ביה"מש הפדראלי - 26 באוגוסט 1994: מבנה הנתונים של דיסק קשיח של מחשב יוצר "מכונה" שזכאית להיות ברת-פטנט]
  
−
[11:43 - 12:18] Moglen: In the world of machines, you show the patent office THE machine, and you got a patent office whose claims were "I claim this machine".  In the world of computer software, there was no way of defining what the unit was. I don't claim a program, I claim a technique that any number of programs doing any number of things could possibly use. The consequence of which is that very rapidly, we began to build up as real estate that somebody owned and could exclude other people from awhole lot of basic techniques in computer programming
+
[11:36 - 11:42] ["סטייט סטריט" נגד "סיגנצ'ר פיינשיאל" - ביה"מש הפדראלי - 23 ביולי 1998: חישוב מספרי שמפיק "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית", כמו מחיר, הינה ברת-פטנט]
  
−
[12:19 - 12:40] James Bessen - author, 'Patent Failure': What happened was, starting in the mid 90's, the number of patents on softwares started soaring. And industry attitude started changing too. So you had Microsoft, which originally didn't deal with software patents much at all. I guess they got sued in the early '90's by Stack (?) and lost a significant judgement against them - they started patenting.
+
[11:43 - 12:18] מוגלן: בעולם של מכונות, אתה מראה לרשם הפטנטים את ה-מכונה, ויש לך רשם פטנטים שהטענות שלו היו "אני טוען שזו מכונה". בעולם של תוכנת מחשבים, לא היתה דרך להגדיר מה היתה היחידה. אני לא טוען על תכנית מחשב, אני טוען על טכניקה ששלל של תכניות שעושות שלל של דברים יכולות להשתמש בה. התוצאה של זה היא שמהר מאוד התחלנו להבנות כמו נכסי-דלא-ניידי שמישהו מחזיק עליהן בעלות ויכול למנוע מאנשים רבים אחרים להשתמש בהרבה טכניקות בסיסיות בתכנות מחשבים.
  
−
[12:41 - 12:48] Webbink: They were going to have their own sets of patents, so that if a major patent holder threatens them, they can fire back.
+
[12:19 - 12:40] ג'יימס בסן - מחבר "כישלון הפטנט": מה שקרה זה, מתחילת אמצע שנות ה-90 מספר הפטנטים על תוכנה התחיל להמריא. וגישת התעשייה גם התחילה להשתנות. אז היה לך את מייקרוסופט שבמקור לא התעסקה עם פטנטים של תוכנה בכלל. אני משער שהם נתבעו בתחילת שנות ה-90 ע"י Stac והפסידו פסיקה משמעותית נגדם - הם התחילו לרשום פטנטים.
  
−
[12:49 - 13:00] Bessen: Gradually, companies like Oracle were forced to set up patent departments, just for defensive reasons. They had to patent their stuff, so that they had something to trade with the companies that had patents.
+
[12:41 - 12:48] וובינק הם עמדו להיות בעלים של סידרה של פטנטים משלהם כך שאם מחזיק פטנט משמעותי מאיים עליהם הם יכולים לירות בחזרה.
  
−
[13:00 - 13:15] Voice over animation: And so the arsenal started to develop. By the year 2000-2001, Microsoft now holds thousands of software patents. Oracle was probably approaching a thousand software patents, Adobe...
+
[12:49 - 13:00] בסן: בהדרגה, חברות כמו אורקל אולצו להקים מחלקות פטנטים, רק למטרות מיגננה. הם היו חייבים לרשום פטנטים על הדברים שלהם כך שהיה להם משהו לסחור בו עם חברות שהיו להן פטנטים.
  
−
[13:15 - 13:27] other voice (?) over animation: You know, all of them have become more and more aggressive patenters and some of the ones who were against software patents ended up sueing other companies. And so what you had is an explosion of patenting first, and then an explosion of litigation.
+
[13:00 - 13:15] וובינק: וכך הארסנל החל להתפתח. עד לשנת 2000-2001 מייקרוסופט כבר החזיקה אלפי פטנטים על תוכנה. אורקל, מסתבר, הגיע לכמעט אלף פטנטים, אדובה...
  
−
[13:32 - 13:52] Bessen (partly over stats graphics): By the late 90's, about a quarter of all patents granted were software patents, About a third of all litigation - patent litigation - involve software patents. About 40% of the cost of litigation is attributed to software patents. And those numbers have been going up.
+
[13:15 - 13:27] בסן: אתה יודע, כולם הפכו לרושמי פטנטים אגרסיביים יותר ויותר וחלק מאלו שהיו נגד פטנטים על תוכנה הגיעו למצב שהם תבעו חברות אחרות. וכך מה שהיה לך זה קודם כל התפוצצות של כמות הפטנטים ואח"כ התפוצצות של כמות ההתדיינויות המשפטיות.
  
−
[13:39 - 13:44] [Percent of patent lawsuits involving software patents]
+
[13:32 - 13:52] בסן: בסוף שנות ה-90 בערך רבע מכלל הפטנטים שהוענקו היו פטנטים על תוכנה. כמעט שליש מכל ההתדיינויות המשפטיות - התדיינויות על פטנטים - היו קשורים לפטנטים על תוכנה. בערך 40% מעלויות ההתדיינויות המשפטיות נזקפו לחובת פטנטים על תוכנה. ומספרים אלו טיפסו.
  
−
[13:45 - 13:51] [Probability patent is in a lawsuit within 4 years of issue - \ Software patents All patents - Patent Issue Year]
+
[13:39 - 13:44] [אחוז תביעות הפטנטים הקשורים לפטנטים על תוכנה]
  
−
[13:52 - 15:28] Bessen: So Charles Freeney invented a kiosk (?) that goes in retail stores. And the idea is you come in, you could select a music selection, swipe your credit card, put in a blank 9-track tape - and this is long ago, this patent was -  and it would write that music selection onto the tape, and you could go away with it. The patent was drafted in a very vague language, so there were terms like "point of sale location" and "information manufacturing machine" and Freeny (?) eventually sold this patent to somebody who wanted to interpret those terms very broadly, to basically cover e-commerce. So here was this very limited invention for this kiosk, and he wanted to interpret those terms in such a broad way that it would cover transactions that took place over the internet,. And you could - they could be - you could make them in your office, in your bedroom, in your house, anywhere. And so it covered virtually all of e-commerce. The courts, initially, didn't agree with that interpretation, but they appealed it, and the appellate court largely agreed with them, and they were able to extract some settlement of well over a 100 companies. But the significant thing is, here is this patent, you can't tell what its boundaries were until you get to the Appellate Court. What most people thought its boundaries were turned out to be wrong.
+
[13:45 - 13:51] [הסתברות שפטנט מגיע לתביעה משפטית בתוך 4 שנים מיום הוצאתו]
  
−
[15:29 - 16:05] Timothy B. Lee - Princeton University: One of the key properties of program language is very, very precise. You can look at any program in any language, any C, python or, any language like that. And you know exactly what it's doing. And you can say, you can look at two pieces of source code, and you can say, you know, are these doing the same thing or different things? And we do this because computers are (15:47 word in -ian not understood (?)) and we need to tell the compute exactly what we need to do in order to accomplish some task. The patent - the language the patent lawyers use is almost the opposite. There is an advantage in being vague and in being broad and being non specific, because the broader your language, the more things you're going to catch in your net.  
+
[13:52 - 15:28] בסן: אז צ'ארלס פריני המציא קיוסק עבור חנויות קמעונאות. והרעיון הוא שאתה נכנס, אתה יכול לבחור את אוסף המוזיקה שלך, להעביר את כרטיס האשראי שלך, לשים קלטת 9-ערוצים ריקה - וזה היה מזמן, הפטנט הזה - וזה יכתוב את אוסף המוזיקה על הקלטת, ואתה יכול לקחת את זה. טיוטת הפטנט נכתבה בלשון מאוד מעורפלת, כך שהיו מונחים כמו "מיקום נקודת המכירה" ו"מכונת ייצור מידע" ופריני מכר בסופו של דבר את הפטנט למישהו שרצה לפרש את המונחים הללו בצורה מאוד רחבה, כדי לכלול בעיקרון מסחר אלקטרוני. וככה היתה ההמצאה המוגבלת מאוד הזו לקיוסק והוא רצה לפרש את המונחים הללו באופן מאוד רחב כך שהוא יכלול טרנזקציות שהתבצעו על גבי האינטרנט. ויכולת - הם יכלו להיות - יכולת להכין אותם במשרד שלך, בחדר השינה שלך, בבית שלך, בכל מקום. וזה כלל כביכול את כל המסחר האלקטרוני. בתי המשפט, בתחילה, לא הסכימו עם הפרשנות, אבל הם ערערו על כך, ובית הדין לערעורים הסכים איתם בגדול, והם הצליחו להשיג הסדרים עם מעל 100 חברות. אבל הדבר המשמעותי הוא, הנה הפטנט הזה, אינך יכול לומר מהם הגבולות שלו עד שאתה מגיע לבין הדין לערעורים. מה שרוב האנשים חשבו כגבולות שלו התברר כשגוי.
  
−
[16:05 - 16:26] Ravicher: So it is a large problem in our patent system, just defining something, what is the context or the borders of the patent. And, you know, what does it cover, what does it not cover. And that ambiguity causes a lot of chilling effects, because people are going to avoid doing anything that could possibly be covered by the patent, even if in reality, the patent wouldn't cover what they want to do.  
+
[15:29 - 16:05] טימוטי ב. לי - אוניברסיטת פרינסטון: אחד ממאפייני המפתח של שפת תכנות הוא היותה מאוד מאוד מדויקת. אתה יכול להביט בכל תכנית בכל שפה, כל C, פייתון או כל שפה כזו. ואתה יודע בדיוק מה זה עושה. ואתה יכול לומר, אתה יכול להביט בשני קטעי קוד מקור, ואתה יכול לומר, אתה יודע, האם אלו עושים את אותו הדבר או דברים שונים? ואנחנו עושים את זה מכיוון שמחשבים הם בררנים ואנחנו צריכים להגיד למחשב בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות על מנת לבצע איזשהי משימה. הפטנט - השפה שעורכי פטנטים משתמשים היא כמעט ההיפך. יש יתרון להיות מעורפל ורחב-משמעות ולא ספציפי, מכיוון שככל שהשפה רחבה יותר אתה תתפוס יותר דברים ברשת.
  
−
[16.27 - 17:45] RMS: Let's imagine that in the 1700s the governments of Europe had decided to "promote" the progress of symphonic music (or as they thought promoted) with a system of musical idea patents, meaning that anyone who could describe a new musical idea in words could get a patent, which would be a monopoly on that idea, and then he could sue anybody else that implemented that idea in a piece of music. So, a rhythmic pattern could be patented or a sequence of chords or a.. a set of instruments to use together or any idea you could describe in words. Now, imagine that it is 1800 and you are Beethoven and you want to write a symphony. You are going to find that it is harder to write a symphony that you won't get sued for than write a symphony that sounds good. Because to write a symphony and not get sued, you are going to have to thread your way around thousands of musical idea patents. And if you complained about this, saying this was getting in the way of your creativity, the patent holders would say, "Oh, Beethoven, you are just jealous because we had these ideas before you. Why should you steal our ideas."
+
[16:05 - 16:26] רביצ'ר: אז זו בעיה גדולה במערכת הפטנטים שלנו, רק להגדיר משהו, מה ההקשר או הגבולות של הפטנט. ואתה יודע, מה זה כולל ומה זה לא כולל. ושדו-משמעות גורמת לאפקט שיתוק, מכיוון שאנשים יימנעו לעשות כל דבר שעלול להיות כלול בפטנט, אפילו אם במציאות הפטנט לא יכלול מה שהם רוצים לעשות.
  
−
[17:46 - 18:10] Ciaran O'Riordan, End Software Patents: People have been making music for .. for thousands of years. There were never, there was never any need for patents in the field of music. And since the computer industry has made programming impossible, people have been developing software as well. For instance, right since its beginning, there was never a need to have (word not understood (?)) patents in this field, in order for the activity to happen.  
+
[16.27 - 17:45] ריצ'ארד סטולמן: בואו נדמיין שבמאה ה-18 הממשלות של אירופה היו מחליטות "לקדם" את התפתחות המוזיקה הסימפונית (או שחשבו שתקודם באופן זה) באמצעות מערכת של פטנטים על רעיונות מוזיקליים, באופן שכל אחד שיוכל לתאר רעיון מוזיקלי חדש במילים יוכל לקבל פטנט שיהיה מונופול על הרעיון ואז הוא יוכל לתבוע כל אחד שמימש את הרעיון הזה בקטע מוזיקלי. אז תבנית מקצב תוכל לקבל פטנט או רצף של אקורדים או... קבוצה של כלי נגינה להשתמש ביחד או כל רעיון שאתה יכול לתאר במלים. עכשיו תדמיין שזה המאה ה-19 ואתה בטהובן ואתה רוצה לחבר סימפוניה. את עומד לגלות שזה קשה לכתוב סימפוניה שלא תיתבע בגללה מאשר לכתוב סימפוניה שנשמעת טוב. מכיוון שלכתוב סימפוניה ולא להיתבע ייאלץ אותך לשזור את דרכך בין אלפי רעיונות מוזיקליים מוגנים בפטנט. ואם היית מתלונן על כך ואומר שזה מעכב את היצירתיות, בעלי הפטנטים היו אומרים: "אה, בטהובן, אתה רק מקנא מכיוון שאנחנו חשבנו על הרעיונות הללו לפניך. מדוע שתגנוב את הרעיונות שלנו?".
  
−
[18:11 - 18:49] Moglen (?):Of course everything we were doing, back before 1980, 1981, in those things, patents played no role in it. Cut and paste the embedded ruler in word processing, word wrapping - a lot of the things that are really important and we take for granted and that are much, much more innovative in many ways than many patents that we have today, because patents can be on some very, very minute - minute things, and that's the way the law works. Those things happened, we had great advances without patents.
+
[17:46 - 18:10] סיארן או'ריורדן - End Software Patents: אנשים עשו מוזיקה במשך אלפי שנים. מעולם לא היה צורך בפטנטים בתחום המוזיקה. ומאז שתעשיית המחשבים הפכה את התכנות לאפשרי אנשים גם פיתחו תוכנה, ממש מהתחלה. לא היה צורך בפטנטים בתחום הזה על מנת שהיצירתיות תקרה.
  
−
[18:50 - 19:17] Robert Tiller - Red Hat: one of the world's most respected computer scientists Donald Knuth has said that if software patents had been available in the 1960' and 70's when he was doing his work, that is probably the case that computer science wouldn't be where it is today. There would be blockades on innovation that could seriously have prevented the kinds of technical solutions that we take for granted today.
+
[18:11 - 18:49] מוגלן (?): כמובן שכל מה שעשינו אז, לפני 1980, 1981, בדברים הללו הפטנטים לא שיחקו תפקיד. גזור והדבק, הסרגל המשובץ במעבד התמלילים, גלילת מילה - המון מהדברים שהם באמת חשובים ואנחנו לוקחים כמובן מאליו ושהם הרבה הרבה יותר חדשניים בהרבה מובנים מהרבה פטנטים שיש לנו כיום, מכיוון שפטנטים יכולים להיות בחלקם על דברים קטנים-קטנים, וזה האופן בו החוק עובד. הדברים הללו קרו. היתה לנו התקדמות גדולה ללא פטנטים.
  
−
[19:17 - 19:28] Moglen: The programmer writing a long program might conceivably need to check whether 500 or a 1000 different techniques of patent apply (?). Then there is no way that she possibly could.  
+
[18:50 - 19:17] רוברט טילר - רד-האט: אחד ממדעני המחשב המוערכים ביותר, דונאלד קנות', אמר שאם פטנטים על תוכנה היו קיימים בשנות ה-1960-70 , כאשר הוא עשה את עבודתו, זה כנראה היה מביא למצב שמדעי המחשב לא היו היכן שהם היום. היו מחסומים על חדשנות שהיו עלולים למנוע באופן חמור את סוגי הפתרונות הטכניים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כיום.
  
−
[19:28 - 19:43] Ravicher: The Patent Office issues hundreds of software patents all the time. Every Tuesday, they issue 3500 patents, and a large and a large number of those relate to software. It's just impossible to review all those patents every week, to make sure you're not doing something that could infringe them.
+
[19:17 - 19:28] מוגלן: המתכנתת שכותב תכנית ארוכה עלול היה באופן סביר לבדוק האם 500 או 1000 טכניקות שונות מוגנות בפטנט. אז אין כל דרך שהיא תוכל.
  
−
[19:43 - 20:31] Sandler: So there is a provision in the US patent laws that, basically hold patent infringers at a..., I guess, imposes greater liability if they're shown to willfully infringe. So, basically, the idea is that if you knew about a patent and you infringed on it, you should have a stricter penalty than if you didn't know about them. But what this results in is this situation where there is a real disincentive to follow what patents have been made, and what new inventions there have been through the patent system. Because, if you read every patent, then - or there's evidence that you have read patents - then you are liable for willful infringement, then you knew about the patent and you infringed it anyway. And the penalty is treble damages.
+
[19:28 - 19:43] רביצ'ר: משרד הפטנטים רושם מאוד פטנטים של תוכנה כל הזמן. כל יום שלישי הם רושמים 3500 פטנטים וחלק גדול גדול מהם מתייחסים לתוכנה. זה פשוט בלתי אפשרי לסקור את כל הפטנטים הללו כל שבוע על מנת לוודא שאתה לא עושה משהו שעלול להפר אותם.
  
−
[20:31 - 20:40] Unidentified voice (?): If a member of the (some words not understood (?)) suggested that software should be removed from the scope of patentability. Can you comment on that?
+
[19:43 - 20:31] סנדלר: ובכן יש הוראה בחוק הפטנטים האמריקאי שבעקרון מעמיד מפירי פטנטים ב... אני מנחש שמטיל אחריות משפטית גדולה יותר אם הם מוצגים כמפרים ברצון. כך שבעקרון הרעיון הוא שאם ידעת על פטנט והפרת אותו תקבל עונש חמור יותר מאשר אם לא ידעת עליו. אבל מה שמצב זה גורם זה שלמעשה יש חוסר מוטיבציה לעקוב אלו פטנטים נעשו ואלו המצאות חדשות נכנסו למערכת הפטנטים. מכיוון שאם אתה קורה כל פטנט אז... או שיש ממצא שקראת כל פטנט אז אתה אחראי משפטית על הפרה מרצון, אז אתה ידעת על הפטנט ובכל זאת הפרת אותו. והעונש הוא פיצויים משולשים.
  
−
[20:40 - 20.54] Jakes: Yes, well, I obviously disagree with that, and I don't believe that software should ever be removed. It's one of our great resouces of technical innovation in this country. And to come up with a test that would somehow eliminate software would, I think, be a disaster for the economy.
+
[20:31 - 20:40] (?): מספר אנשים מ(?) הציעו שתוכנה תוסר מהתחולה של פטנטים. אתה יכול להגיב על כך?
  
−
[20:55 - 20:57] [Would it though?]
 
  
−
[20:55 - 21:40] James Bessen - author, 'Patent Failure': You know, Mike and I estimate from pharmaceuticals and chemicals, the patents sort of are acting like a 10 or a 20% tax. You know, so you can think of that - you know, the small developer is developing something - down the road he'll have to pay that tax. Then, you know, every small company I know in software, as long as they have been around a few years and hit the market, somebody is asserting a patent against them. They're running into some potential difficulties. They feel - very frequently feel obligated to get patents themselves for defensive purposes. So all of that activity is a tax. It's something that's not helping them innovate. It's - you know - an unnecessary activity.
+
[20:40 - 20.54] ג'ייקס: כן, ובכן, אני כמובן לא מסכים עם זה ואני לא מאמין שתוכנה צריכה אי פעם להיות מוסרת. זהו אחד המקורות הגדולים של חדשנות טכנית בארצנו. ולבוא עם מבחן שאיכשהו יעלים תוכנה עלול, אני חושב, להיות אסון לכלכלה שלנו.
  
−
[21:41 - 21:43] [Best practical]
+
[20:55 - 20:57] [האם אכן כך?]
  
−
[21:41 - 22:49] Jesse Vincent - Best Practical: The primary thing we do is an issue-tracking system called "RT" or Request Tracker. So it's customers' service, help desk, bug tracking, network operations. Everything where you've got a whole bunch of tasks that you need kept track of, and you need to know what happened, what didn't happen, who did it, who didn't do it, when. It's like a kind of to-do list on steroids, designed for a whole organization. Pretty much everything is Open Source or Free software, under one license or another, We will get consulting customers or support customers, who add indemnification language to our standard contract or need us to sign theirs. And it says that - you know: the standard legalese - it's going to say something like: we indemnify and hold them harmless and agree to pay their legal fees and sacrifice our first-born if something happens and someone discovers that our software is violating a patent, is violating somebody else's patent. It's very very rarely that we end up signing something that has that kind of language in it, but it eats up a lot of legal fees.
+
[20:55 - 21:40] ג'יימס בסן - מחבר "כישלון הפטנט": אתה יודע, מייק ואני מעריכים מתעשיית התרופות והכימיקלים שפטנטים פועלים כסוג של מס בשעור של כ-10 או 20 אחוז. אתה יודע, אתה יכול לחשוב על זה - אתה יודע, המפתח הקטן מפתח משהו - בהמשך הוא יאלץ לשלם את המס הזה. אז, אתה יודע, כל חברת תוכנה קטנה שאני מכיר, כל עוד הם בסביבה כמה שנים ונכנסו לשוק, מישהו טוען איזשהו פטנט נגדם. הם נקלעים לאיזשהו קושי פוטנציאלי. הם מרגישים - לעיתים קרובות מרגישים מחויבים להשיג פטנטים בעצמם מסיבות הגנתיות. אז כל הפעילות הזו היא מס. זה משהו שלא עוזר להם לחדש. זה - אתה יודע - פעילות לא נחוצה.
  
−
[22:49 - 23:02] Michael Meurer - author, 'Patent Failure': Look at the innovative people in software, in ICT, and ask: "Would they be better off if the patent system was abolished?" The answer is probably "yes".
+
[21:41 - 21:43] [Best practical - המעשי הטוב ביותר]
  
−
[23:03 - 23:37] Bessen: Who's benefiting? Patent lawyers, number 1; number 2, you have a small number of so-called "trolls" who are benefiting, but it's not clear that even most of them make - are making much money. You see more recently, in the last 4-5 years, companies like intellectual ventures and hedge funds who are acquiring large volumes of these trash patents and using them to extract hundreds of millions of dollars from companies. They benefit, they may be the biggest beneficiaries.
+
[21:41 - 22:49] ג'ס וינסנט - "המעשי הטוב ביותר": הדבר העיקרי שאנו עושים הוא מערכת למעקב עניינים הנקראת "RT" או "מעקב בקשות". אז זה שרות לקוחות, דלפק עזרה, מעקב באגים, פעולות רשת. כל דבר שבו יש לכם כמות של משימות שצריך לבצע מעקב עליהן ואתה צריך לדעת מה קרה, מה לא קרה, מי עשה את זה, מי לא עשה, מתי. זה כמו סוג של רשימת מטלות על סטרואידים, מתוכנן לארגון שלם. כמעט הכל הוא קוד פתוח או תוכנה חופשית, בכפוף לרישיון כזה או אחר. אנחנו מקבלים לקוחות לייעוץ או לתמיכה שמוסיפים לשון של הסרת אחריות לחוזים הסטנדרטים שלנו או שצריכים שנחתום על שלהם. וזה אומר כך, אתה יודע: המשפטנות הרגילה תתנסח בערך כך: אנחנו מסירים אחריות וקובעים שהם לא מזיקים ומסכימים לשלם להם את הוצאותיהם המשפטיות והלקריב את בכורינו אם משהו קורה ומישהו מגלה שהתוכנה שלנו מפרה פטנט, מפרה פטנט של מישהו. זה מאוד נדיר שאנחנו מוצאים את עצמנו חותמים על משהו שיש בו שימוש בלשון כזו, אבל זה גוזל הרבה מההוצאות המשפטיות שלנו.
  
−
[23:38 - 23:51] Ravicher: You know, there is a lot of bad press in the last few years about the harm that's caused by software patents. And you'd think that's how the political influence on the PTO to get them to slow down their issuing and start rejecting. And that's what resulted in the Bilski case.
+
[22:49 - 23:02] מייקל מוירר - מחבר "כישלון הפטנט": הבט על האנשים החדשניים בתוכנה, במערכות מידע, ותשאל: "האם יוטב להם אם מערכת הפטנטים ,תבוטל?". והתשובה היא, סביר להניח, "כן".
  
−
[23:52 - 23:59] [In re Bilski - Federal Circuit -October 30, 2008: Inventions must be tied to a particular machine or transform something. "Useful, concrete and tangible result" of State Street is inadequate.]
+
[23:03 - 23:37] בסן: מי מרויח? מספר 1 - משפטני (עורכי) פטנטים; מספר 2, יש לך מספר קטן של מה שנקרא "[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C_%D7%A4%D7%98%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D טרולים]" שמרוויחים. אבל לא ברור אם אפילו רובם מרוויחים - עושים כסף. אתה רואה בזמן האחרון, ב-4-5 שנים האחרונות חברות כמו יזמויות קניין רוחני וקרנות גידור הרוכשים כמויות גדולות של הפטנטים "זבל" ומשתמשים בהם למצות מאות מליונים של דולרים מחברות. הם מרוויחים. הם ייתכן המרוויחים הגדולים.
  
−
[24:00 - 25:13] Ravicher: Well, the biggest first bad press story was the Blackberry patents, where all the Congressional representatives have their Blackberries, and there is a company called NTP that sued the manufacturer of Blackberry, saying that all Blackberries infringed its patent. Well, NTP was this company which is just a 1-person holding company. They didn't make any products or services themselves. And so, this got a lot of attention: it was in the Wall Street Journal, in the Washington Post. And Congress persons were really upset that they lose their Blackberry and they may not be able to communicate efficiently. And so that caused a lot of attention. Then you had all these patents on, like, banking methods and imaging for cheques that those patent holders have been asserting against the banking industry. And the banking industry had a lot of influence on Capitol Hill. So they've been going down there and saying: "Look, these kind of patents are causing us lots of harm." Then you add into that the whole "patent troll" phenomenon (24:52 "In the issue of ..."/"In the distribution of Texas" (?)) taxes, with small patent holders suing large IT companies, like Google and Microsoft and IBM and Hewlett-Packard. All these companies also have legislative influence. And they've said, you know: "These kinds of patents are causing real harm to our business. They're costing us jobs, an increase in the price of products and services that we offer to our customers, and you need to do something about it.
+
[23:38 - 23:51] רביצ'ר: אתה יודע, יש הרבה עיתונות רעה בשנים האחרונות על הנזק הנגרם ע"י פטנטים על תוכנה. ואתה תחשוב שזה איך שהפוליטיקאים משפיעים על רשם הפטנטים לגרום לו להאיט את קצב אישור הפטנטים ולהתחיל לדחות בקשות. והתוצאה של זה הם מקרים כמו תיק בילסקי.
  
−
[25:13 - 25:14] [In re Bilski - Federal Circuit -October 30, 2008: Inventions must be tied to a particular machine or transform something. "Useful, concrete and tangible result" of State Street is inadequate.]
+
[23:52 - 23:59] [בקשר לתיק בילסקי - ביהמ"ש הפדראלי - 30 באוקטובר 2008: המצאות צריכות להיות קשורות למכונה מסוימת או לבצע המרה של משהו. "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית" של State Street אינה מספקת.]
  
−
[25:14 - 54:20] [Bilski v. Kappos - Supreme Court - 2010: Supreme Court may affirm their previous rejections of software patents, or decline to decide this issue.]
+
[24:00 - 25:13] רביצ'ר: ובכן, הסיפור העיתונאי הרע הגדול הראשון היה על הפטנטים של ה"בלקברי". כאשר לכל הנציגים בקונגרס יש בלקברי, ויש חברה בשם NTP שתבעה את היצרן של בלקברי בטענה שכל הבלקברים מפרים פטנט שלה. ובכן, NTP היתה מין חברה שהיא למעשה חברה של אדם אחד. הם לא ייצרו אף מוצר או שרות בעצמם. וכך, זה קיבל הרבה תשומת לב: זה היה ב"וול-סטריט ג'ורנל", ב"וואשינגטון פוסט". וחברי הקונגרס היו ממש עצובים שהם יאבדו את הבלקברי שלהם ושהם עלולים לא להיות מסוגלים לתקשר ביעילות. וכך זה יצר הרבה עניין. ואז היו לך את כל הפטנטים הללו, כגון, שיטות בנקאות והדימות עבור צ'קים שבעלי הפטנטים הללו התריסו כנגד תעשיית הבנקאות. ולתעשיית הבנקאות היתה הרבה השפעה בגבעת הקפיטול. אז הם ירדו לשם ואמרו: "תראו, פטנטים כגון אלו גורמים לנו הרבה נזק." ותוסיף לזה את כל תופעת ה"טרול פטנטים" במחוז המזרחי של טקסס, עם בעלי פטנטים קטנים תובעים חברות IT גדולות כמו גוגל ומיקרוסופט ו-IBM ו-HP. לכל החברות הללו יש גם השפעה על מוסדות החקיקה. והם אמרו, אתה יודע: "פטנטים כגון אלו גורמים נזק ממשי לעסקים שלנו. הם עולים לנו במשרות, עליה במחירי מוצרים ושרותים שאנחנו מציאים ללקוחות שלנו, ואתם חייבים לעשות משהו בקשר לזה".
  
−
[25:21 - 26:06] Peter Brown - Free Software Foundation: The situation we find ourselves in is that the Lower Court, the Court of Appeal of the Federal Circuit, is essentially a court for patents, for hearing patent cases. And this is the first time that the Supreme Court has taken up that scope of "patentability". And specifically, this test that was implemented by the Lower Court does talk to software patents. And so, there is basically a 20-years history of software patents being granted due to the Lower Court. And so we are hoping that the Supreme Court will clear up the mess that the Lower Courts created and restamp its authority, which basically said that you cannot have software patents.
+
[25:13 - 25:14] [בקשר לתיק בילסקי - ביהמ"ש הפדראלי - 30 באוקטובר 2008: המצאות צריכות להיות קשורות למכונה מסוימת או לבצע המרה של משהו. "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית" של State Street אינה מספקת.]
  
−
[26:07 - 26:29] Joe Mullin - IP Law & Business Magazine: When you saw the arguments that were brought by Bilski's lawyer - the Patent Board is in some sense an organized lobby, and it expands its subject matter that's available to be patented: it's in their interest. And it's clear that this was frustrating for some of the justices. Some of them were frustrated by how expensive patentable subject matter has become.
+
[25:14 - 25:20] [בילסקי נגד קפוס - ביה"מש העליון - 2010: ביה"מש העליון עשוי לאשר את הדחיות הקודמות שלהם בעניין פטנטים של תוכנה, או להמנע מלהחליט בנושא זה.]
  
−
[26:29 - 26:34] (Young man with spectacles (?)) I mean they seem somwhat dismissive of the idea that you could patent this particular idea.
+
[25:21 - 26:06] פטר בראון - Free Software Foundation: המצב שבו אנו מוצאים את עצמנו הוא שבית המשפט התחתון - בית הדין לערעורים של מחוז הפדראלי - הוא למעשה בית משפט לפטנטים, לדיון בתיקי פטנטים. וזו הפעם הראשונה שביה"מש העליון התחיל לעסוק בתחום הטווח הרלבנטי להיות בר-פטנט. ובמיוחד, המבחן הזה שמומש ע"י בית המשפט התחתון מתייחס לפטנטים של תוכנה. וכך, יש בעיקרון היסטוריה של 20 שנה למתן פטנטים על תוכנה בגלל בית המשפט התחתון. וכך אנו מקווים שביה"מש העליון יסדר את הבלגן שבתי המשפט התחתונים יצרו ויבסס מחדש את סמכותו, שבעקרון אומרת שאינך יכול לקבל פטנטים על תוכנה.
  
−
[26:36 - 26:51] Jakes: I think people have a hard time getting over the idea that you can get a patent on hedging commodity risk. But if you actually look at the claims, and look at what's in there, it is a process,  and it's no different than any other process. It just may be that it's not the way that they thought of patents in the past.
+
[26:07 - 26:29] ג'ו מולין - IP Law & Business Magazine: כאשר ראית את הטענות שהועלו ע"י עו"ד של בילסקי - ועדת הפטנטים היא במובן מסוים לובי מאורגן, והוא מרחיב את תחום הדברים שניתן לרשום עליהם פטנט - זה האינטרס שלהם. וזה ברור שזה היה מתסכל לחלק מהשופטים. חלקם היו מתוסכלים מכמה יקרים נהיו נשואי הפטנטים.
  
−
[26:52 - 27:11] Peter Brown: We're encouraged by the comments by the justices, which showed that they were sceptical, and which suggested that they understood that software is little more than a series of steps that can be written out as mathematical formula or written out on a piece of paper or as - which was mentioned by one of the justices - typed out on a typewriter.  
+
[26:29 - 26:34] (עיתונאי) : אני מתכוון שנראה כאילו הם מזלזלים ברעיון שאתה יכול לרשום פטנט על הרעיון הזה.
  
−
[27:12 - 27:23] Mullin: Software patents, on a general purpose computer, have never been explicitly endorsed by this Court. And this Court has also shown no compunction about reversing rules that have held for a very long time.
+
[26:36 - 26:51] ג'ייקס: אני חושב שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון שאתה יכול לקבל פטנט על גידור סיכוני קימעונאות. אבל אם אתה באמת מסתכל בטענות, ורואה מה יש שם, זהו תהליך, וזה לא שונה מכל תהליך אחר. זה רק ייתכן שזו לא הדרך בה חשבו על פטנטים בעבר.
  
−
[27:23 - 27:29] (off voice or Mullin ctd (?)): They clearly thought that the petitioners here were trying to get a patent on something very basic, some basic forms of human activity.
+
[26:52 - 27:11] פטר בראון: אנו מעודדים מהערות השופטים, שהראו שהם ספקניים, ומרמזים שהם הבינו שתוכנה היא מעט יותר מסידרה של צעדים שניתנת לכתיבה כנוסחה מתמטית או להיכתב על פיסת נייר או - כפי שצוין ע"י אחד מהשופטים - להיות מוקלדת על מכונת כתיבה.
  
−
[27:29 - 27:35] [More than 200'000 software patents have been granted in the U.S.]
+
[27:12 - 27:23] מולין: פטנטים על תוכנה, כל מחשב לשימוש כללי, מעולם לא אומץ ע"י בית המשפט הזה. ובית משפט זה גם לא הראה מחשבות חרטה לטובת היפוך כללים שהחזיקו במשך זמן רב.
  
−
[27:36 - 27:41] [Programmers find it increasingly difficult to write software they won't be liable to be sued for]
+
[27:23 - 27:29] (הקול של מולין ממשיך (?)): הם בבירור חשבו שהעותרים כאן ניסו להשיג פטנט על משהו מאוד בסיסי - צורה בסיסית של פעילות אנושית.
  
−
[27:42 - 27:46] [Now imagine...]
+
[27:29 - 27:35] [למעלה מ-200,000 פטנטים על תוכנה הוענקו בארה"ב]
  
−
[27:44 - 27:57] [Beethoven's Vth symphony - from 27:46 with score]
+
[27:36 - 27:41] [מתכנתים מוצאים זאת יותר ויותר קשה לכתוב תוכנה שלא תהיה בסיכון לתביעה]
  
−
[27:58 - 28:00] [Patent labels on the score for "crescendo" and "group of 3 eight-notes]
+
[27:42 - 27:46] [עכשיו דמיין לעצמך...]
  
−
[28:00 - 28:04] [Beethoven's Vth symphony with score]
+
[27:44 - 27:57] [הסימפוניה החמישית של בטהובן]
  
−
[28:04 - 28:08] [[Patent labels on the score for "Piano dynamics" "Quarter rest" "Quarter note in C3"]
+
[27:58 - 28:34] [תויות פטנטים על סימני תווים שונים של המנגינה]
  
−
[28:08 - 28:14] [Beethoven's Vth symphony with score]
+
[28:35 - 28:42] [קרדיטים: בימוי: צילום ועריכה: לוקה לוקריני. הפקה ע"י ג'יימי קינג. אנימציה: כריסטופר אלן וובר. סאונד מיקס: מאט סמית']
  
−
[28:14 - 28:34] [[Patent labels on the score for "Sforzando",  "Major third", "Tied half-note", "Tremolo", "horn in E-flat"
+
[28:43 - 28:48] [ http://patentabsurdity.com זכויות יוצרים 2010 לוקה לוקריני. סרט זה ניתן ברשיון Creative Commons Attribution-No Derivative works 3.0 license (or later version). ]
  
−
[28:35 - 28:42] [Credits: Directed, shot and edited by: Luca Lucarini. Produced by Jamie King. Animations: Christopher Allan Webber. Sound mix: Matt Smith]
+
[28:49 - 28:54] [נתמך במענק מטעם Free Software Foundation ואופשר בשיתוף של Free Software Foundation http://www.fsf.org]
  
−
[28:43 - 28:48] [Copyright 2010 Luca Lucarini. This film is licensed under a Creative Commons Attribution-No Derivative works 3.0 license (or later version). http://patentabsurdity.com.
+
</div>
  
−
[28:49 - 28:54] [Supported by a grant from the Free Software Foundation and made possible by the associate membership of the Free Software Foundation http://www.fsf.org]
+
{{footer}}

Latest revision as of 14:56, 13 June 2010

Based on the English transcript.

Work in progress...

תמליל הסרט מבוסס על התמליל באנגלית

תמליל הסרט

[0:02 - 0:06] [וואשיננגטון די.סי. . 9 בנובמבר, 2009]

[0:09- 0:15] [אנשים אלו עומדים בתור כדי להאזין לטיעונים בע"פ בתיק הראשון מזה 30 שנה של פטנט תוכנה המובא בפני בית המשפט העליון]

[0:14 - 0:16] (?): אתם רוצים להציג את עצמכם ולאיית את שמותיכם?

[0:15 - 0:17] (?): שמותיכם והאיות ותארים וכל השאר?

[0:17 - 0:21] בילסקי: אני ברני בילסקי, B I L S K I

[0:23 - 0:30] ווארשה: ראנד, R A N D, ווארשה, W A R S A W

[0:31 - 0:32] (?): תוכלו לספר לנו בקצרה מה המצאתם?

[0:33 - 0:36] ראנד: ההמצאה היא חשבון אנרגיה מובטח

[0:36 - 0:38] שהוא כמו חשבון תקציבי ללא פעולה אמיתית (?),

[0:39 - 0:42] וזו שיטה לגדר משני הצדדים בטרנזקציה.

[0:43 - 0:45] אז מאחורי הנתינה לצרכנים -- צרכני אנרגיה --

[0:46 - 0:49] חשבון אנרגיה מובטח, יש הרבה מכניקה,

[0:50 - 0:52] והמכניקה מערבת טרנזקציות פיננסיות

[0:53 - 0:56] בין צריכת אנרגיה או כל צרכן אנרגיה

[0:57 - 0:58] וספקי האנרגיה.

[0:59 - 1:03] [אנשים אלו מקווים להשיג פטנט על דרך עיסקית לגידור סיכון צרכני]

[1:03 - 1:07] ראנד: וזאת ההמצאה בקצרה. זו שיטה לייצר חשבונות מובטחים לצרכנים וכן להגן על רווחי חברות אנרגיה.

[1:13 - 1:16] [לתוצאה של משפט זה תהיינה השלכות עמוקות על תוכנה]

[1:17 - 1:19] דן רביצ'ר (Public Patent Foundation): תיק בילסקי עצמו הוא, מישהו הגיש בקשה לפטנט על

[1:20 - 1:24] שיטה עיסקית או תוכנה ורשם הפטנטים דחה אותה.

[1:25 - 1:27] ועכשיו זה האיש שתובע את רשם הפטנטים, אומר:

[1:28 - 1:29] "אתם צריכים לאשר לי את הפטנט הזה."

[1:30 - 1:33] התיק הזה הוא על מה המשמעות להיות "תהליך" בר-פטנט.

[1:34 - 1:37] וכך, מאחר שפטנטים של תוכנה משתייכים לקטגוריה של תהליכים --

[1:38 - 1:40] מכיוון שהם לא המכונה, ולא הרכבה של חומר,

[1:41 - 1:43] שהם חלק מהקטגוריות האחרות של דברים ברי-פטנט --

[1:44 - 1:46] מקרה זה מגדיר מה המשמעות להיות תהליך בר-פטנט.

[1:47 - 1:53] [אבסורדיות הפטנט - איך פטנטים של תוכנה שברו את השיטה...]

[1:52 - 1:54] (?): מה עם ג'סטיס רוברטס (נשיא ביה"מש העליון בארה"ב)? הוא אמר, אתה יודע, בעקרון הפטנט שלך עוסק

[1:55 - 1:57] באנשים שמרימים את הטלפון ומתקשרים לאנשים אחרים.

[1:57 - 1:58] ג'. מייקל ג'ייקס (עו"ד של בילסקי): זה ניתן לצמצום לרמה

[1:59 - 2:00] שמדובר על מספר פעולות מסויימות שמבוצעות,

[2:01 - 2:02] אבל זה הרבה יותר מזה.

[2:03 - 2:05] זה נוגע למכירת סחורה במחיר קבוע לגורם אחד,

[2:06 - 2:09] מכירה לגורם אחר במחיר קבוע אחר,

[2:10 - 2:11] זיהוי עמדות סיכון-נגדיות.

[2:12 - 2:13] כאשר אתה מסתכל על טענה ארבע בפטנט --

[2:14 - 2:17] יש לנו דבר הנקרה טענות המתארות למעשה מהי ההמצאה --

[2:18 - 2:19] יש שם נוסחה מתמטית ארוכה --

[2:20 - 2:23] שלא הייתה קיימת בטבע או איפשהו בספרות -

[2:24 - 2:28] שהחבר'ה הממציאים הללו יצרו.

[2:28 - 2:29] בן קלמנס - מחבר , 'Math You Can't Use': בעבר מתמטיקה לא היתה ברת-פטנט, והיום היא כן.

[2:30 - 2:32] ויכול להיות מישהו כמו בילסקי שיבוא ויאמר:

[2:33 - 2:36] "כן, אתם יודעים, עבדתי קשה על הנוסחה המתמטית הזו

[2:37 - 2:41] ולכן צריך להיות לי פה פטנט על השיטה הזו לעיבוד מידע."

[2:42 - 2:45] (?): הזכרת בטענה שלך שיש חישוב מאוד ארוך המראה את זה

[2:45 - 2:46] ג'ייקס: אכן יש.

[2:46 - 2:50] (?): האם אתה חושב שחישוב חזק או מתמטיקה טובה הינה בסיס לפטנט?

[2:50 - 2:51] ג'ייקס: היא יכולה להיות.

[2:51 - 3:02] בן קלמנס: התהליך הבסיסי של כתיבת תוכנה הינו, אתה לוקח אלגוריתם רחב מסוג כלשהו. אמצעים לעשות משהו עם מידע מופשט ואז אתה מיישם שמות משתנים.

[3:02 - 5:07] בן קלמנס (?): ובכן, עבור הנגזרת הראשונה שלנו, הבה נתחיל ממטריצה פשוטה - מטריצה של ערכים. אנו מוצאים את הממוצע של כל עמודה: מיו1, מיו2, מיו3. ואנו נגדיר Y להיות X פחות X - אני מצטער: X פחות מיו עבור על עמודה. עכשיו, אם יש לנו גורם אחר X, אנו יכולים לקחת X נקודה S ולמצוא את ההטלה של X על המרחב הזה. זה נקרא הפירוק של ערך סינגולרי. כעת, הנה הטריק, הנה הקטע. עכשיו בא נאמר... בואו נאמר שהשורה הראשונה הזו, X1, שווה ל"מיניות". בואו נאמר X2 שווה ל: "האם יש לך חתול?". ו-X3 שווה, אני לא יודע, "חיבה". טוב, אז כעת נאמר גם שבואו ניקח וקטור J1 שווה ל"ג'יין" - התגובות של ג'יין לסקר הזה. בואו נאמר ש-J2 שווה לתגובות של ג'ו. כעת בואו נבצע את אותה הטלה כפי שעשינו קודם. ניקח את X נקודה S - ניקח את J1 נקודה S. ניקח -- נחסיר את זה מ-J2 נקודה S. נמצא את המרחק בין שתי הנקודות הללו ונקרא לזה "התאמה". ובצעד פשוט זה גזרנו את פטנט מספר 6,735,568. הטריק, הטריק של הנגזרת שלנו היה שלפני כן -- עם פירוק ערך סינגולרי -- היו לנו מספרים מופשטים. מה שהחבר'ה הללו ב-eHarmony עשו כדי לקבל את הפטנט הזה היה להקצות שמות למשתנים שלנו. כלומר, במקום X1 מופשט יש לנו "מיניות". במקום X2 מופשט יש לנו "העדפה לחתולים". ובביצוע הקצאות אלו, ע"י קביעת שמות משתנים באופן הזה, הם יכלו לקחת מושג מופשט ולהפוך אותו להתקן בר-פטנט.

[5:07 - 5: 46] בן קלמנס (?): מה שאנחנו רוצים לעשות, עפ"י ראשי מוסדות הפטנטים שלנו, זה לקחת מתמטיקה ולפרוס אותה למספר פרוסות גדול ככל האפשר ולתת את הפרוסות הללו ולאמר: טוב, אם אתה עושה ניתוח מרכיבים עיקרי, אם אתה מכפיל מטריצות, אה, עבור אתרי הכרויות, נו טוב, אנחנו נותנים את זה ל-eHarmony. אם זה עבור חשבונאות פיננסית ניתן את זה ל-State Street. וכן הלאה. ו...אה, מה שאנו נותנים זה בעקרון זכויות בלעדיות להשתמש במתמטיקה, להשתמש בחוק טבע, בכל הקשר. ומה שאנחנו מקבלים בחזרה זה למעשה כלום.

[5:46 - 5:48] [איך הגענו למצב הזה?]

[5:47 - 5:52] מארק וובינק - המרכז לחדשנות בפטנטים: פטנט הוא מענק ממשלתי, ובארה"ב זה נובע מהחוקה.

[5:53 -6:08] דן רביצ'ר: אבות החוקה האמריקאית כללו בחוקה שלנו הוראה למענק של זכויות בלעדיות לממציאים. האמונה היתה שזה היה חושב על מנת להטיב עם אנשים שהביאו להתקדמות טכנולוגית שתועיל לחברה.

[6:09 - 6:12] [חוק הפטנטים - "פדרל הול" - 10 באפריל 1790. חוק לעידוד הקידום של אמנויות שימושיות]

[6:12 - 6:20] וובינק - ביה"ס למשפטים בניו-יורק: הזכויות שמוענקות אינן הזכויות לעשות את הדבר שהם המציאו אלא הזכות למנוע מאחרים לעשות את זה.

[6:20 - 6:35] אבן מוגלן - Software Freedom Law Center: הרעיון היה, יש לך מכונה או משהו שלא תואר לפני כן באף ספרות, שאף מכונאי מיומן יכול להבין איך לעשות בהינתן מה שמתואר בספרות, ובשביל זה אתה מקבל פטנט.

[6:35 - 6:45] וובינק: העקרון לקביעה מהו דבר בר-פטנט המשיך להתפתח במשך ה-200 שנה האחרונות של הקיום הלאומי שלנו.

[6:46 - 6:56] מוגלן: ב-1953 חוק הפטנטים שונה ע"י הקונגרס באופן שנוספו המילים "או תהליכים" למילה "מוצר" בתאור מהו בר-פטנט.

[6:56 - 6:58] [חוק הפטנטים - "פדרל הול" - 10 באפריל 1790. חוק לעידוד הקידום של אמנויות שימושיות]

[6:58 - 7:04] [התיקון לחוק הפטנטים - בניין הקפיטול - 19 ביולי 1952: בנוסף ל"מכונה", "ייצור" או "הרכבה של חומר", "תהליך" נכלל כמרכיב חוקתי בר-פטנט.]

[7:04 - 7:18] הקונגרס שעשה את זה פשוט חשב על תהליכים של ייצור תעשייתי. תהליכים שייצרו משהו בקצה. תציף זכוכית על בדיל מותך והוא יהפוך לשטוח, או משהו כזה.

[7:19 - 7:35] וובינק: וזה בלתי סביר שמישהו חשב על "תהליך", בזמן ההוא, במונחים של תוכנת מחשב מכיוון שלא היו לנו אפליקציות של תוכנת מחשב במשך שנים רבות אחרי השינוי האחרון של חוק הפטנטים.

[7:36 - 7:37] [התיקון לחוק הפטנטים - בניין הקפיטול - 19 ביולי 1952: בנוסף ל"מכונה", "ייצור" או "הרכבה של חומר", "תהליך" נכלל כמרכיב חוקתי בר-פטנט.]

[7:37 - 7:47] [גוטשלק וו. בנסון - ביה"מש העליון - 1972: השיטה להמרת מספרים הקסדצימליים של רספונדנטס היא בקושי סידרה של חישובים מתמטיים או צעדים מחשבתיים שלא מבססים "תהליך" בר-פטנט במסגרת משמעות חוק הפטנטים]

[7:45 - 7:53] דן בריקלין - הגליון האלקטרוני הראשון למחשב אישי: אז, בסוף שנות ה-70, חוק הפטנטים פורש כך שלא יכולת לרשום פטנט על תוכנה. זה נחשב אלגוריתם מתמטי או חוק טבע.

[7:53 - 7:54] [גוטשלק וו. בנסון - ביה"מש העליון - 1972: השיטה להמרת מספרים הקסדצימליים של רספונדנטס היא בקושי סידרה של חישובים מתמטיים או צעדים מחשבתיים שלא מבססים "תהליך" בר-פטנט במסגרת משמעות חוק הפטנטים]

[7:55 - 8:01] [פרקר וו. פלוק - ביה"מש העליון - 22 ביוני 1978: אלגוריתם מתמטי אינו בר-פטנט אם היישום שלו אינו מקורי]

[8:01 - 8:10] מוגלן: העולם המשפטי השתנה. הסביבה היתה שונה במקצת החל במספר החלטות של ביה"מש העליון, כמו דיאמונד וו. דיהר.

[8:11 - 8:36 ] קארן סנדלר - Software Freedom Law Center: מגיש הפטנט הביא תהליך חדש למיצוק גומי. הטמפרטורה והדיוק של הטמפרטורה היו חיוניים למיצוק גומי מיטבי וההמצאה שנרשמה כפטנט במקרה זה היתה אלגוריתם לניטור מד החום שבעקרון היה בתהליך והחליט מתי הגומי צריך להיות משוחרר ומקורר.

[8:37 - 8:47] ריצ'ארד סטולמן - Free Software Foundation: והם אמרו שתהליכים למיצוק גומי הם ברי-פטנט, אין חדש בזה, העובדה שהם השתמשו במחשב למימוש של זה לא אמורה לשנות דבר.

[8:47 - 8:48] [פרקר וו. פלוק - ביה"מש העליון - 22 ביוני 1978: אלגוריתם מתמטי אינו בר-פטנט אם היישום שלו אינו מקורי]

[8:48 - 8:55] [דיאמונד וו. דיהר - ביה"מש העליון - 3 במרץ 1981: הפעולה של מכונה הינה ברת-פטנט, בין אם היא נשלטת ע"י בן-אדם או בין אם ע"י מחשב]

[8:56 - 9:17] מישי צ'ודהרי - Software Freedom Law Center: ביה"מש העליון מבהיר שאינך יכול לרשום פטנט תוכנה מכיוון שזהו רק סידרה של הוראות או (?) וחוקי טבע מופשטים, אלגוריתמים אינם ברי-פטנט בארה"ב עצמה. ולמרות זאת, אז נוצר ביה"מש לערעורים של המחוז הפדראלי.

[9:17 - 9:52] מוגלן: הבעיה שנפתרת, במובן מסוים, מתחילה בעובדה ששופטי בתי המשפט לשפיטה תמיד שנאו תיקי פטנטים. והסיבה ששופטי בתי המשפט לשפיטה שנאו תיקי פטנטים היא שלשופט משפט יחיד -- עו"ד שבילה את זמנו/ה בליטיגציה -- תיק פטנט שבו היא/הוא נדרשים למצוא עובדות מפורטות על איך צבע נוצר או איך מחשבים עובדים או איך שידורי רדיו עובדים הוא רק הזדמנות לההיפך לטיפש.

[9:53 - 9:54] [דיאמונד וו. דיהר - ביה"מש העליון - 3 במרץ 1981: הפעולה של מכונה הינה ברת-פטנט, בין אם היא נשלטת ע"י בן-אדם או בין אם ע"י מחשב]

[9:54 - 10:00] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי] [9:59 - 11:04] מוגלן: הקונגרס מנסה לשנות את השיטה שבה תיקי פטנטים מגיעים להתדיינות. אבל במקום לשנות מי שופט בתיקי פטנטים הקונגרס השאיר את השופטים המחוזיים הלא-מומחים כאחראים על המשפט. ואז יצרו בית משפט חדש לערעורים שנקרא המחוז הפדראלי (Federal Circuit) שתפקידו היה להקשיב לכל ההערעורים ממשפטי הפטנטים. במהרה, כמובן, התמלא בית משפט זה במשפטנים של פטנטים. והמשפטנים של פטנטים יצרו את החוק בבתי המשפט לערעורים שהתייחסו לכל אותם שופטים מחוזיים שעדיין פסקו פסיקות ללא מומחיות שמהן הם חששו. באופן טבעי ביה"מש הפדראלי לערעורים הפך למקום שאהב פטנטים, והשופט הראשי שלו, גיילס ריץ', שהאריך ימים מאוד ונפטר בסוף שנות התשעים שלו, היה אדם שבמיוחד אהב פטנטים על כל דבר. ביה"מש הפדראלי תחת גיילס ריץ' שחרר את דיאמונד נגד דיהר מהמשמעות המקורית שלו והגיע למסקנה שתוכנה בפני עצמה יכולה להיות ברת-פטנט.

[11:05 - 11:09] צ'ודהרי: ביה"מש העליון השאיר בעיקרון הכל לביה"מש הזה להחליט.

[11:09 - 11:19] רביצ'ר: רשם הפטנטים (PTO) נהג למעשה לדחות פטנטים על תוכנה, כמו בתחילת שנות ה-1990. והם לא הרשו להם, והמגישים היו מערערים על הדחיות הללו בפני ביה"מש הפדראלי לערעורים.

[11:19 - 11:20] [יצירת ביהמ"ש האמריקאי לערעורים - המחוז הפדראלי - 2 באפריל 1982: יצירת ביה"מש האמריקאי לערעורים של המחוז הפדראלי]

[11:20 - 11:27] [בקשר לתיק אלפט - ביה"מש הפדראלי - 29 ביולי 1994: התקנת תוכנה על מחשב יוצרת "מכונה חדשה" שהינה ברת-פטנט]

[11:28 - 11:35] [בקשר לתיק לוורי - ביה"מש הפדראלי - 26 באוגוסט 1994: מבנה הנתונים של דיסק קשיח של מחשב יוצר "מכונה" שזכאית להיות ברת-פטנט]

[11:36 - 11:42] ["סטייט סטריט" נגד "סיגנצ'ר פיינשיאל" - ביה"מש הפדראלי - 23 ביולי 1998: חישוב מספרי שמפיק "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית", כמו מחיר, הינה ברת-פטנט]

[11:43 - 12:18] מוגלן: בעולם של מכונות, אתה מראה לרשם הפטנטים את ה-מכונה, ויש לך רשם פטנטים שהטענות שלו היו "אני טוען שזו מכונה". בעולם של תוכנת מחשבים, לא היתה דרך להגדיר מה היתה היחידה. אני לא טוען על תכנית מחשב, אני טוען על טכניקה ששלל של תכניות שעושות שלל של דברים יכולות להשתמש בה. התוצאה של זה היא שמהר מאוד התחלנו להבנות כמו נכסי-דלא-ניידי שמישהו מחזיק עליהן בעלות ויכול למנוע מאנשים רבים אחרים להשתמש בהרבה טכניקות בסיסיות בתכנות מחשבים.

[12:19 - 12:40] ג'יימס בסן - מחבר "כישלון הפטנט": מה שקרה זה, מתחילת אמצע שנות ה-90 מספר הפטנטים על תוכנה התחיל להמריא. וגישת התעשייה גם התחילה להשתנות. אז היה לך את מייקרוסופט שבמקור לא התעסקה עם פטנטים של תוכנה בכלל. אני משער שהם נתבעו בתחילת שנות ה-90 ע"י Stac והפסידו פסיקה משמעותית נגדם - הם התחילו לרשום פטנטים.

[12:41 - 12:48] וובינק הם עמדו להיות בעלים של סידרה של פטנטים משלהם כך שאם מחזיק פטנט משמעותי מאיים עליהם הם יכולים לירות בחזרה.

[12:49 - 13:00] בסן: בהדרגה, חברות כמו אורקל אולצו להקים מחלקות פטנטים, רק למטרות מיגננה. הם היו חייבים לרשום פטנטים על הדברים שלהם כך שהיה להם משהו לסחור בו עם חברות שהיו להן פטנטים.

[13:00 - 13:15] וובינק: וכך הארסנל החל להתפתח. עד לשנת 2000-2001 מייקרוסופט כבר החזיקה אלפי פטנטים על תוכנה. אורקל, מסתבר, הגיע לכמעט אלף פטנטים, אדובה...

[13:15 - 13:27] בסן: אתה יודע, כולם הפכו לרושמי פטנטים אגרסיביים יותר ויותר וחלק מאלו שהיו נגד פטנטים על תוכנה הגיעו למצב שהם תבעו חברות אחרות. וכך מה שהיה לך זה קודם כל התפוצצות של כמות הפטנטים ואח"כ התפוצצות של כמות ההתדיינויות המשפטיות.

[13:32 - 13:52] בסן: בסוף שנות ה-90 בערך רבע מכלל הפטנטים שהוענקו היו פטנטים על תוכנה. כמעט שליש מכל ההתדיינויות המשפטיות - התדיינויות על פטנטים - היו קשורים לפטנטים על תוכנה. בערך 40% מעלויות ההתדיינויות המשפטיות נזקפו לחובת פטנטים על תוכנה. ומספרים אלו טיפסו.

[13:39 - 13:44] [אחוז תביעות הפטנטים הקשורים לפטנטים על תוכנה]

[13:45 - 13:51] [הסתברות שפטנט מגיע לתביעה משפטית בתוך 4 שנים מיום הוצאתו]

[13:52 - 15:28] בסן: אז צ'ארלס פריני המציא קיוסק עבור חנויות קמעונאות. והרעיון הוא שאתה נכנס, אתה יכול לבחור את אוסף המוזיקה שלך, להעביר את כרטיס האשראי שלך, לשים קלטת 9-ערוצים ריקה - וזה היה מזמן, הפטנט הזה - וזה יכתוב את אוסף המוזיקה על הקלטת, ואתה יכול לקחת את זה. טיוטת הפטנט נכתבה בלשון מאוד מעורפלת, כך שהיו מונחים כמו "מיקום נקודת המכירה" ו"מכונת ייצור מידע" ופריני מכר בסופו של דבר את הפטנט למישהו שרצה לפרש את המונחים הללו בצורה מאוד רחבה, כדי לכלול בעיקרון מסחר אלקטרוני. וככה היתה ההמצאה המוגבלת מאוד הזו לקיוסק והוא רצה לפרש את המונחים הללו באופן מאוד רחב כך שהוא יכלול טרנזקציות שהתבצעו על גבי האינטרנט. ויכולת - הם יכלו להיות - יכולת להכין אותם במשרד שלך, בחדר השינה שלך, בבית שלך, בכל מקום. וזה כלל כביכול את כל המסחר האלקטרוני. בתי המשפט, בתחילה, לא הסכימו עם הפרשנות, אבל הם ערערו על כך, ובית הדין לערעורים הסכים איתם בגדול, והם הצליחו להשיג הסדרים עם מעל 100 חברות. אבל הדבר המשמעותי הוא, הנה הפטנט הזה, אינך יכול לומר מהם הגבולות שלו עד שאתה מגיע לבין הדין לערעורים. מה שרוב האנשים חשבו כגבולות שלו התברר כשגוי.

[15:29 - 16:05] טימוטי ב. לי - אוניברסיטת פרינסטון: אחד ממאפייני המפתח של שפת תכנות הוא היותה מאוד מאוד מדויקת. אתה יכול להביט בכל תכנית בכל שפה, כל C, פייתון או כל שפה כזו. ואתה יודע בדיוק מה זה עושה. ואתה יכול לומר, אתה יכול להביט בשני קטעי קוד מקור, ואתה יכול לומר, אתה יודע, האם אלו עושים את אותו הדבר או דברים שונים? ואנחנו עושים את זה מכיוון שמחשבים הם בררנים ואנחנו צריכים להגיד למחשב בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות על מנת לבצע איזשהי משימה. הפטנט - השפה שעורכי פטנטים משתמשים היא כמעט ההיפך. יש יתרון להיות מעורפל ורחב-משמעות ולא ספציפי, מכיוון שככל שהשפה רחבה יותר אתה תתפוס יותר דברים ברשת.

[16:05 - 16:26] רביצ'ר: אז זו בעיה גדולה במערכת הפטנטים שלנו, רק להגדיר משהו, מה ההקשר או הגבולות של הפטנט. ואתה יודע, מה זה כולל ומה זה לא כולל. ושדו-משמעות גורמת לאפקט שיתוק, מכיוון שאנשים יימנעו לעשות כל דבר שעלול להיות כלול בפטנט, אפילו אם במציאות הפטנט לא יכלול מה שהם רוצים לעשות.

[16.27 - 17:45] ריצ'ארד סטולמן: בואו נדמיין שבמאה ה-18 הממשלות של אירופה היו מחליטות "לקדם" את התפתחות המוזיקה הסימפונית (או שחשבו שתקודם באופן זה) באמצעות מערכת של פטנטים על רעיונות מוזיקליים, באופן שכל אחד שיוכל לתאר רעיון מוזיקלי חדש במילים יוכל לקבל פטנט שיהיה מונופול על הרעיון ואז הוא יוכל לתבוע כל אחד שמימש את הרעיון הזה בקטע מוזיקלי. אז תבנית מקצב תוכל לקבל פטנט או רצף של אקורדים או... קבוצה של כלי נגינה להשתמש ביחד או כל רעיון שאתה יכול לתאר במלים. עכשיו תדמיין שזה המאה ה-19 ואתה בטהובן ואתה רוצה לחבר סימפוניה. את עומד לגלות שזה קשה לכתוב סימפוניה שלא תיתבע בגללה מאשר לכתוב סימפוניה שנשמעת טוב. מכיוון שלכתוב סימפוניה ולא להיתבע ייאלץ אותך לשזור את דרכך בין אלפי רעיונות מוזיקליים מוגנים בפטנט. ואם היית מתלונן על כך ואומר שזה מעכב את היצירתיות, בעלי הפטנטים היו אומרים: "אה, בטהובן, אתה רק מקנא מכיוון שאנחנו חשבנו על הרעיונות הללו לפניך. מדוע שתגנוב את הרעיונות שלנו?".

[17:46 - 18:10] סיארן או'ריורדן - End Software Patents: אנשים עשו מוזיקה במשך אלפי שנים. מעולם לא היה צורך בפטנטים בתחום המוזיקה. ומאז שתעשיית המחשבים הפכה את התכנות לאפשרי אנשים גם פיתחו תוכנה, ממש מהתחלה. לא היה צורך בפטנטים בתחום הזה על מנת שהיצירתיות תקרה.

[18:11 - 18:49] מוגלן (?): כמובן שכל מה שעשינו אז, לפני 1980, 1981, בדברים הללו הפטנטים לא שיחקו תפקיד. גזור והדבק, הסרגל המשובץ במעבד התמלילים, גלילת מילה - המון מהדברים שהם באמת חשובים ואנחנו לוקחים כמובן מאליו ושהם הרבה הרבה יותר חדשניים בהרבה מובנים מהרבה פטנטים שיש לנו כיום, מכיוון שפטנטים יכולים להיות בחלקם על דברים קטנים-קטנים, וזה האופן בו החוק עובד. הדברים הללו קרו. היתה לנו התקדמות גדולה ללא פטנטים.

[18:50 - 19:17] רוברט טילר - רד-האט: אחד ממדעני המחשב המוערכים ביותר, דונאלד קנות', אמר שאם פטנטים על תוכנה היו קיימים בשנות ה-1960-70 , כאשר הוא עשה את עבודתו, זה כנראה היה מביא למצב שמדעי המחשב לא היו היכן שהם היום. היו מחסומים על חדשנות שהיו עלולים למנוע באופן חמור את סוגי הפתרונות הטכניים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו כיום.

[19:17 - 19:28] מוגלן: המתכנתת שכותב תכנית ארוכה עלול היה באופן סביר לבדוק האם 500 או 1000 טכניקות שונות מוגנות בפטנט. אז אין כל דרך שהיא תוכל.

[19:28 - 19:43] רביצ'ר: משרד הפטנטים רושם מאוד פטנטים של תוכנה כל הזמן. כל יום שלישי הם רושמים 3500 פטנטים וחלק גדול גדול מהם מתייחסים לתוכנה. זה פשוט בלתי אפשרי לסקור את כל הפטנטים הללו כל שבוע על מנת לוודא שאתה לא עושה משהו שעלול להפר אותם.

[19:43 - 20:31] סנדלר: ובכן יש הוראה בחוק הפטנטים האמריקאי שבעקרון מעמיד מפירי פטנטים ב... אני מנחש שמטיל אחריות משפטית גדולה יותר אם הם מוצגים כמפרים ברצון. כך שבעקרון הרעיון הוא שאם ידעת על פטנט והפרת אותו תקבל עונש חמור יותר מאשר אם לא ידעת עליו. אבל מה שמצב זה גורם זה שלמעשה יש חוסר מוטיבציה לעקוב אלו פטנטים נעשו ואלו המצאות חדשות נכנסו למערכת הפטנטים. מכיוון שאם אתה קורה כל פטנט אז... או שיש ממצא שקראת כל פטנט אז אתה אחראי משפטית על הפרה מרצון, אז אתה ידעת על הפטנט ובכל זאת הפרת אותו. והעונש הוא פיצויים משולשים.

[20:31 - 20:40] (?): מספר אנשים מ(?) הציעו שתוכנה תוסר מהתחולה של פטנטים. אתה יכול להגיב על כך?


[20:40 - 20.54] ג'ייקס: כן, ובכן, אני כמובן לא מסכים עם זה ואני לא מאמין שתוכנה צריכה אי פעם להיות מוסרת. זהו אחד המקורות הגדולים של חדשנות טכנית בארצנו. ולבוא עם מבחן שאיכשהו יעלים תוכנה עלול, אני חושב, להיות אסון לכלכלה שלנו.

[20:55 - 20:57] [האם אכן כך?]

[20:55 - 21:40] ג'יימס בסן - מחבר "כישלון הפטנט": אתה יודע, מייק ואני מעריכים מתעשיית התרופות והכימיקלים שפטנטים פועלים כסוג של מס בשעור של כ-10 או 20 אחוז. אתה יודע, אתה יכול לחשוב על זה - אתה יודע, המפתח הקטן מפתח משהו - בהמשך הוא יאלץ לשלם את המס הזה. אז, אתה יודע, כל חברת תוכנה קטנה שאני מכיר, כל עוד הם בסביבה כמה שנים ונכנסו לשוק, מישהו טוען איזשהו פטנט נגדם. הם נקלעים לאיזשהו קושי פוטנציאלי. הם מרגישים - לעיתים קרובות מרגישים מחויבים להשיג פטנטים בעצמם מסיבות הגנתיות. אז כל הפעילות הזו היא מס. זה משהו שלא עוזר להם לחדש. זה - אתה יודע - פעילות לא נחוצה.

[21:41 - 21:43] [Best practical - המעשי הטוב ביותר]

[21:41 - 22:49] ג'ס וינסנט - "המעשי הטוב ביותר": הדבר העיקרי שאנו עושים הוא מערכת למעקב עניינים הנקראת "RT" או "מעקב בקשות". אז זה שרות לקוחות, דלפק עזרה, מעקב באגים, פעולות רשת. כל דבר שבו יש לכם כמות של משימות שצריך לבצע מעקב עליהן ואתה צריך לדעת מה קרה, מה לא קרה, מי עשה את זה, מי לא עשה, מתי. זה כמו סוג של רשימת מטלות על סטרואידים, מתוכנן לארגון שלם. כמעט הכל הוא קוד פתוח או תוכנה חופשית, בכפוף לרישיון כזה או אחר. אנחנו מקבלים לקוחות לייעוץ או לתמיכה שמוסיפים לשון של הסרת אחריות לחוזים הסטנדרטים שלנו או שצריכים שנחתום על שלהם. וזה אומר כך, אתה יודע: המשפטנות הרגילה תתנסח בערך כך: אנחנו מסירים אחריות וקובעים שהם לא מזיקים ומסכימים לשלם להם את הוצאותיהם המשפטיות והלקריב את בכורינו אם משהו קורה ומישהו מגלה שהתוכנה שלנו מפרה פטנט, מפרה פטנט של מישהו. זה מאוד נדיר שאנחנו מוצאים את עצמנו חותמים על משהו שיש בו שימוש בלשון כזו, אבל זה גוזל הרבה מההוצאות המשפטיות שלנו.

[22:49 - 23:02] מייקל מוירר - מחבר "כישלון הפטנט": הבט על האנשים החדשניים בתוכנה, במערכות מידע, ותשאל: "האם יוטב להם אם מערכת הפטנטים ,תבוטל?". והתשובה היא, סביר להניח, "כן".

[23:03 - 23:37] בסן: מי מרויח? מספר 1 - משפטני (עורכי) פטנטים; מספר 2, יש לך מספר קטן של מה שנקרא "טרולים" שמרוויחים. אבל לא ברור אם אפילו רובם מרוויחים - עושים כסף. אתה רואה בזמן האחרון, ב-4-5 שנים האחרונות חברות כמו יזמויות קניין רוחני וקרנות גידור הרוכשים כמויות גדולות של הפטנטים "זבל" ומשתמשים בהם למצות מאות מליונים של דולרים מחברות. הם מרוויחים. הם ייתכן המרוויחים הגדולים.

[23:38 - 23:51] רביצ'ר: אתה יודע, יש הרבה עיתונות רעה בשנים האחרונות על הנזק הנגרם ע"י פטנטים על תוכנה. ואתה תחשוב שזה איך שהפוליטיקאים משפיעים על רשם הפטנטים לגרום לו להאיט את קצב אישור הפטנטים ולהתחיל לדחות בקשות. והתוצאה של זה הם מקרים כמו תיק בילסקי.

[23:52 - 23:59] [בקשר לתיק בילסקי - ביהמ"ש הפדראלי - 30 באוקטובר 2008: המצאות צריכות להיות קשורות למכונה מסוימת או לבצע המרה של משהו. "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית" של State Street אינה מספקת.]

[24:00 - 25:13] רביצ'ר: ובכן, הסיפור העיתונאי הרע הגדול הראשון היה על הפטנטים של ה"בלקברי". כאשר לכל הנציגים בקונגרס יש בלקברי, ויש חברה בשם NTP שתבעה את היצרן של בלקברי בטענה שכל הבלקברים מפרים פטנט שלה. ובכן, NTP היתה מין חברה שהיא למעשה חברה של אדם אחד. הם לא ייצרו אף מוצר או שרות בעצמם. וכך, זה קיבל הרבה תשומת לב: זה היה ב"וול-סטריט ג'ורנל", ב"וואשינגטון פוסט". וחברי הקונגרס היו ממש עצובים שהם יאבדו את הבלקברי שלהם ושהם עלולים לא להיות מסוגלים לתקשר ביעילות. וכך זה יצר הרבה עניין. ואז היו לך את כל הפטנטים הללו, כגון, שיטות בנקאות והדימות עבור צ'קים שבעלי הפטנטים הללו התריסו כנגד תעשיית הבנקאות. ולתעשיית הבנקאות היתה הרבה השפעה בגבעת הקפיטול. אז הם ירדו לשם ואמרו: "תראו, פטנטים כגון אלו גורמים לנו הרבה נזק." ותוסיף לזה את כל תופעת ה"טרול פטנטים" במחוז המזרחי של טקסס, עם בעלי פטנטים קטנים תובעים חברות IT גדולות כמו גוגל ומיקרוסופט ו-IBM ו-HP. לכל החברות הללו יש גם השפעה על מוסדות החקיקה. והם אמרו, אתה יודע: "פטנטים כגון אלו גורמים נזק ממשי לעסקים שלנו. הם עולים לנו במשרות, עליה במחירי מוצרים ושרותים שאנחנו מציאים ללקוחות שלנו, ואתם חייבים לעשות משהו בקשר לזה".

[25:13 - 25:14] [בקשר לתיק בילסקי - ביהמ"ש הפדראלי - 30 באוקטובר 2008: המצאות צריכות להיות קשורות למכונה מסוימת או לבצע המרה של משהו. "תוצאה שימושית, מוצקה ומוחשית" של State Street אינה מספקת.]

[25:14 - 25:20] [בילסקי נגד קפוס - ביה"מש העליון - 2010: ביה"מש העליון עשוי לאשר את הדחיות הקודמות שלהם בעניין פטנטים של תוכנה, או להמנע מלהחליט בנושא זה.]

[25:21 - 26:06] פטר בראון - Free Software Foundation: המצב שבו אנו מוצאים את עצמנו הוא שבית המשפט התחתון - בית הדין לערעורים של מחוז הפדראלי - הוא למעשה בית משפט לפטנטים, לדיון בתיקי פטנטים. וזו הפעם הראשונה שביה"מש העליון התחיל לעסוק בתחום הטווח הרלבנטי להיות בר-פטנט. ובמיוחד, המבחן הזה שמומש ע"י בית המשפט התחתון מתייחס לפטנטים של תוכנה. וכך, יש בעיקרון היסטוריה של 20 שנה למתן פטנטים על תוכנה בגלל בית המשפט התחתון. וכך אנו מקווים שביה"מש העליון יסדר את הבלגן שבתי המשפט התחתונים יצרו ויבסס מחדש את סמכותו, שבעקרון אומרת שאינך יכול לקבל פטנטים על תוכנה.

[26:07 - 26:29] ג'ו מולין - IP Law & Business Magazine: כאשר ראית את הטענות שהועלו ע"י עו"ד של בילסקי - ועדת הפטנטים היא במובן מסוים לובי מאורגן, והוא מרחיב את תחום הדברים שניתן לרשום עליהם פטנט - זה האינטרס שלהם. וזה ברור שזה היה מתסכל לחלק מהשופטים. חלקם היו מתוסכלים מכמה יקרים נהיו נשואי הפטנטים.

[26:29 - 26:34] (עיתונאי) : אני מתכוון שנראה כאילו הם מזלזלים ברעיון שאתה יכול לרשום פטנט על הרעיון הזה.

[26:36 - 26:51] ג'ייקס: אני חושב שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון שאתה יכול לקבל פטנט על גידור סיכוני קימעונאות. אבל אם אתה באמת מסתכל בטענות, ורואה מה יש שם, זהו תהליך, וזה לא שונה מכל תהליך אחר. זה רק ייתכן שזו לא הדרך בה חשבו על פטנטים בעבר.

[26:52 - 27:11] פטר בראון: אנו מעודדים מהערות השופטים, שהראו שהם ספקניים, ומרמזים שהם הבינו שתוכנה היא מעט יותר מסידרה של צעדים שניתנת לכתיבה כנוסחה מתמטית או להיכתב על פיסת נייר או - כפי שצוין ע"י אחד מהשופטים - להיות מוקלדת על מכונת כתיבה.

[27:12 - 27:23] מולין: פטנטים על תוכנה, כל מחשב לשימוש כללי, מעולם לא אומץ ע"י בית המשפט הזה. ובית משפט זה גם לא הראה מחשבות חרטה לטובת היפוך כללים שהחזיקו במשך זמן רב.

[27:23 - 27:29] (הקול של מולין ממשיך (?)): הם בבירור חשבו שהעותרים כאן ניסו להשיג פטנט על משהו מאוד בסיסי - צורה בסיסית של פעילות אנושית.

[27:29 - 27:35] [למעלה מ-200,000 פטנטים על תוכנה הוענקו בארה"ב]

[27:36 - 27:41] [מתכנתים מוצאים זאת יותר ויותר קשה לכתוב תוכנה שלא תהיה בסיכון לתביעה]

[27:42 - 27:46] [עכשיו דמיין לעצמך...]

[27:44 - 27:57] [הסימפוניה החמישית של בטהובן]

[27:58 - 28:34] [תויות פטנטים על סימני תווים שונים של המנגינה]

[28:35 - 28:42] [קרדיטים: בימוי: צילום ועריכה: לוקה לוקריני. הפקה ע"י ג'יימי קינג. אנימציה: כריסטופר אלן וובר. סאונד מיקס: מאט סמית']

[28:43 - 28:48] [ http://patentabsurdity.com זכויות יוצרים 2010 לוקה לוקריני. סרט זה ניתן ברשיון Creative Commons Attribution-No Derivative works 3.0 license (or later version). ]

[28:49 - 28:54] [נתמך במענק מטעם Free Software Foundation ואופשר בשיתוף של Free Software Foundation http://www.fsf.org]


Retrieved from "https://wiki.endsoftwarepatents.org/w/index.php?title=Patent_Absurdity/עברית_(Hebrew)&oldid=14286"